לאורך שנים צברו מעסיקים רבים כספים בקופות מרכזיות לפיצויים על מנת ליצור יעודה לצורך תשלום פיצויים עתידי לעובדים, אשר יהיו זכאים לכך.
המדינה עודדה מעסיקים לעשות זאת בדרך של הכרה בהוצאה כבר במועד ההפקדה ועוד לפני שהכספים שולמו בפועל לעובדים.
עד שנת 2007 נהגו מעסיקים, אשר התנהלו בתבונה, להפקיד כספים בקופה מרכזית לפיצויים אך בעקבות תיקון 3 לחוק קופות גמל נאסר עליהם להמשיך ולהפקיד בקופה עבור עובדים חדשים ובגין עובדים ותיקים ניתן לאותם מעסיקים שהיו כבר עמיתים בקופה מרכזית לפיצויים להמשיך ולהפקיד כספים במשך 3 שנים נוספות. מאז 2011 אין עוד הפקדות לקופות מרכזיות לפיצויים.
קופות אשר לאור הוראות החוק והנחיות חדשות אשר הופצו על ידי רשות המסים (ראה מאמרי ב"פוליסה" ב-18 ביוני 2017 "פירוק קופות מרכזיות לפיצויים"), מאופיינות בצבירה שלילית (משיכות כספים לאורך שנים), אשר ילכו ויגדלו.
יחד עם זאת נכון לסוף אוקטובר 2017 עדיין צבורים בקופות מרכזיות לפיצויים למעלה מ-16 מיליארד ₪. חלקם כספים עבור עובדים אשר החלו לעבוד לפני שנת 2007, חלקם כספי פיצויים של בעלי השליטה, כספים אשר מיועדים להיות מושקעים בקופה עוד שנים רבות. מרבית הכספים נצברו בקופות מרכזיות לפיצויים במסלול כללי במסגרתו מושקעים הכספים של כל המעסיקים על פי החלטות החברה המנהלת את הקופה אשר גם אחראית להתאים את הרכב ההשקעות בעקבות משיכות כספים מן הקופה. במסלול השקעות כללי אין למעסיק יכולת להשפיע על ניהול הכספים, על רמת הסיכון בה ינוהלו הכספים בקופה. המעסיק במסגרת מסלול כללי בקופה מרכזית לפיצויים לא יכול לקבוע את רמת הסיכון או את הרכב ההשקעות של הכספים שצבר בקופה. לצד המסלולים הכללים במסגרת קופה מרכזית לפיצויים מסלולית מנוהלים גם מספר מסלולי השקעה, כאשר מדיניות ההשקעות בכל מסלול מוגדרת מראש על ידי קביעת שיעור ההשקעה המינימלי באפיק השקעות ספציפי. למשל, מסלול שקלי במסגרתו לפחות 75% מן הכספים הצבורים במסלול מושקעים בנכסים לא צמודים או מסלול צמוד מדד במסגרתו לפחות 75% מן הכספים מושקעים בנכסים צמודי מדד. בנוסף, ליד קופות מרכזיות לפיצויים מנהלות 8 חברות לניהול קופות גמל קופות מרכזיות לפיצויים בעלות מסלולי השקעה אישיים לכל מעסיק- קופה מרכזית לפיצויים רב מסלולית, אשר בהם נצברו כ- 3.5 מיליארד ₪.
במסגרת קופה מרכזית לפיצויים רב מסלולית יש למעסיק מסלול השקעות אישי ומתאפשר לו לקבוע את הרכב ההשקעות ורמות הסיכון בהן ינוהלו הכספים שחסך כדי לשלם בעתיד פיצויים לעובדיו. קופה מסוג זה היא שילוב של קופה מרכזית לפיצויים מצד אחד ותיק השקעות מנוהל מן הצד השני. מעסיק בקופה מרכזית לפיצויים עם מסלול השקעות אישי יוצר התאמה מלאה בין ההתחייבויות שלו לתשלום פיצויים לעובדים לבין הנכסים שצבר לצורך שימוש זה, בין העתודה לפיצויים לבין היעודה לפיצויים.
כך למשל, אם הסכם העבודה בין המעסיק לעובדיו כולל הצמדה למדד, במסגרת קופה לפיצויים עם מסלולי השקעה אישיים, יכול המעסיק לבקש שהכספים שחסך בקופה יושקעו רק בנכסים צמודי מדד ומעסיק אשר דוחותיו הכספיים נקובים במט"ח יוכל להורות למנהלי הקופה לנהל את הכספים שצבר בקופה תוך ביצוע השקעות בנכסים צמודי מט"ח והכול על מנת ליצור התאמה מקסימלית בין נכסיו בקופה לפיצויים והתחייבויותיו לתשלום פיצויים לעובדים.
היקף הכספים הצבור בקופות מרכזיות לפיצויים המסתכם בסכום העולה על 16 מיליארד ₪ מנוהל ברובו עדיין במסלולי השקעה כללים, כאשר כל קשר בין טעמי וצרכי המעסיק החוסך לרמות הסיכון המתאימות לו הוא מקרי בהחלט.
התנודתיות הגדולה בשוק ההון גורמת לתנודתיות גדולה בתשואות שמניבות הקופות המרכזיות לפיצויים משום שמרבית הכספים מושקעים בשוק ההון ומושפעים ממנו. תנודתיות זו גורמת לעיתים לפערים בין הכספים שנצברו בקופות פיצויים של מעסיקים לבין ההתחייבויות לתשלום פיצויים לעובדים. פערים אלו, מיותר לציין, משפיעים על הדוחות הכספיים של המעסיק ועל חוסרים ככל שהם באים לידי ביטוי ביעודה לפיצויים בעת ירידות בשווקים. תזרים מזומנים שלילי המאפיין את הקופות עקב משיכות מאסיביות של כספים בידי מעסיקים משפיעים על הרכב ההשקעות של הקופה ועלול לפגוע בתשואות העתידיות שיניבו המעסיקים- החוסכים הנותרים בקופה.
זה הזמן למעסיק להתאים את רמת הסיכון לצרכיו גם בכספים שצבר בקופה מרכזית לפיצויים.
פורסם ב"פוליסה"