מרבית אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חוסכים בקרנות פנסיה מקיפות. מגמה זו מתעצמת בעקבות מדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל אשר ביטלה את המסלול ההוני במסגרת החיסכון הפנסיוני והטילה את החובה לחסוך לפנסיה במכשיר המבטיח קצבת זקנה החל מגיל הפרישה מעבודה ומקנה כיסוי ביטוחי למקרה מוות ולמקרה של אובדן כושר עבודה. סעיף 20 בחוק קופות גמל מקנה לעובד את זכות הבחירה במוצר הפנסיוני בו יחסוך. לעובד הזכות לבחור את קרן הפנסיה בה יפקיד ויצבור כספים לגיל הפרישה. יתרה מכך על מנת להתמודד עם סיטואציות בשוק שעלולים היו לפגום בזכות הבחירה של העובד תוקן חוק קופת גמל בחודש נובמבר 2015 ונקבע שלכל עובד הזכות לבחור אפילו את הסוכן הפנסיוני או היועץ הפנסיוני עמו ברצונו להתייעץ בקשר לחיסכון הפנסיוני שלו. בנוסף, ההסדר החוקי מאפשר לכל חוסך במוצר פנסיוני להעביר את הכספים שצבר במוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר, לגוף מנהל אחר ומעבר כזה נתון ראשית לשיקול דעתו הבלעדי של החוסך ושנית מעבר זה לא כרוך בכל עלות מצד החוסך והוא משמר את כל זכויותיו בעת ביצוע העברה בין גופים מנהלים שונים. במקביל להעצמת האפשרות של החוסך לבחור את קרן הפנסיה שבה יחסוך עומדת בפניו האפשרות לבחור את רמת הסיכון שבה יושקעו הכספים שהוא חוסך בחשבונו בקרן הפנסיה. בסוף השליש הראשון של השנה הסתכם שוק קרנות הפנסיה החדשות בסך של 264 מיליארד ש"ח. כספים אלו ברובם מושקעים בשוק ההון. עבור 30% מן הכספים בקרנות פנסיה חדשות מונפקות אגרות חוב מיועדות על ידי מדינת ישראל (אגרות חוב המבטיחות תשואה שאינן נסחרות בבורסה), אך יתרת 70% מן הכספים מושקעים במגוון אפיקי השקעה. לאורך השנים השכילו קרנות הפנסיה להציע לציבור הרחב מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות אשר מדיניות ההשקעות בכל אחד מהם ידועה מראש. מסלולי ההשקעה מאפשרים לכל חוסך לצבור כספים במסלול אחד או במספר מסלולים במקביל ולשנות את ההרכב בכל עת.
מגוון מסלולי ההשקעה, רמות הסיכון השונות נועדו לתת מענה לאופק ההשקעה והחיסכון של כל אדם וטעמיו האישים של כל חוסך.
בפועל מרבית הציבור חוסך ב"מסלול כללי" כזה אשר מאופיין במדיניות השקעות פחות מוגדרת, כזו אשר מעניקה את מלוא הסמכות והאחראיות למנהל ההשקעות של קרן הפנסיה. זה אמור להתאים את אופי ההשקעות למרבית החוסכים במסלול ביניהם גם כאלה עם יתרות כספיות נמוכות, וכאלה עם יתרות כספיות גבוהות, כאלה אשר מצויים בתחילת דרכם המקצועית בשוק העבודה וכאלה אשר אמורים לפרוש לגמלאות בקרוב, כאלה אשר כל כספם בקרן הפנסיה וכאלה שהכספים בקרן מהווים רק חלק מן החיסכון הפנסיוני שלהם.
חוסר העניין של הציבור בבחירת רמת הסיכון שבה יושקעו כספיו בקרן הפנסיה גרמה למשרד האוצר להתערב בשוק, לאסור על הצטרפות של חוסכים חדשים למסלולים כללים ולאפשר לקרנות הפנסיה להציע לציבור מסלולי השקעה משני סוגים: מסלולים מתמחים כאלה אשר מתחייבים שמרבית הכספים (כ-75%) יושקעו באפיק השקעות מסוים (למשל, מניות, אג"ח, צמוד מדד וכו'), וכאלה אשר מתאימים לגיל החוסך (המודל הצ'יליאני) .
הדיון והשיח הציבורי מתבססים על זכות הבחירה של הציבור בגוף המנהל, ביכולת של כל מנהל לנצח בתחרות של השגת התשואה הגבוהה ביותר לחוסכים ולכן רוב הציבור אשר מקבל החלטות על קרן הפנסיה שבה יחסוך בוחר את הגוף המנהל. אך כמה בוחרים את מסלול ההשקעות ? כמה מנצלים את זכות הבחירה כדי לבחור את רמת הסיכון בה ינוהלו הכספים הפנסיונים ?
ב- 12 החודשים האחרונים, שבין מאי 2016 ועד אפריל 2017 מסלול המניות של "הפניקס פנסיה מקיפה" הניב את התשואה הגבוהה ביותר 11.28% ומסלול המניות של "הראל פנסיה" הניב את התשואה השנייה בגובהה – 10.61%. באותה תקופה התשואה הנמוכה ביותר הושגה במסלול "הפניקס מסלול פאסיבי- מדדי אג"ח חו"ל" שהניב 0.35%.
התשואה השנתית הממוצעת הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות הושגה במסלול מניות של "הפניקס פנסיה" 6.87% כאשר חברה זו גם ניהלה את המסלול שהניב את התשואה הנמוכה ביותר- מסלול שקלי טווח קצר- 1.59%. התשואה השנתית הממוצעת ב-5 השנים האחרונות הגבוהה ביותר הושגה עבור החוסכים במסלול מניות ב"הראל פנסיה" 7.52% כאשר החוסכים שהשיגו את התשואה הנמוכה ביותר בממוצע בחמש השנים האחרונות היו אלו שחסכו במסלול שקלי טווח קצר במקפת של חברת מגדל.
חשוב לשים לב לרמות הסיכון ולתשואות שהושגו בהן ולא רק בבחירת הגוף המנהל. למשל בחירה בקרן פנסיה שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר במסלול מניות והעברת הכספים לאותו גוף מנהל אבל למסלול שקלי טווח קצר עלולה להתברר כהחלטה לא מוצלחת במיוחד. בעל רישיון פנסיוני אשר מתאים ללקוח את המוצרים הפנסיונים ומציע למבוטח את הכיסויים הביטוחים הנדרשים לו ראוי שיתאים לו גם את מסלול ההשקעות – יציע לו את רמות הסיכון התואמים למאפייניו האישיים.
פורסם ב"פוליסה"