במהלך העשור האחרון, העשור שלאחר אימוץ מסקנות ועדת בכר נוצר פוטנציאל לניגוד עניינים שלא היה מוכר לפני כן ומשרד האוצר פועל בשנה האחרונה כדי לצמצם את הנזק שעשוי להיווצר לחוסכים בקופות גמל וקרנות השתלמות.
פרסום מסקנות ועדת בכר, אימוצן וחקיקת מערכת חוקים המתבססת עליהן יצרה מציאות חדשה אשר במסגרת מאמר זה אתמקד בהיבט אחד שלה. קופות הגמל אשר נוהלו לאורך עשרות שנים בידי הבנקים נמכרות ועוברות לידי בתי השקעות וחברות ביטוח. ניהול קופות גמל לאורך שנים רבות בידי הבנקים התבסס על מערכות מחשוב אשר מאפשרות ניהול חשבונות החוסכים בתכניות גמל והשתלמות בהתאם להסדר החוקי. הקמת מערכות מחשוב ועדכונן לאורך השנים במקביל לתמורות העצומות אשר התרחשו בשוק החיסכון הפנסיוני התבססו על הידע הרב והניסיון שנצבר בבנקים ועל המשאבים העצומים שיש בידיהם.
לכן, היה ברור שגם כאשר בתי השקעות נכנסים לשוק קופות הגמל ומציעות תכניות משלהן, קופות גמל בניהולן, לציבור הרחב הם מתבססים על יכולותיהם בניהול השקעות לצד השענות מוחלטת על מערכות מחשוב תפעוליות של הבנקים. כך כל בתי ההשקעות, עוד לפני ועדת בכר, אשר הקימו חברות לניהול קופות גמל רכשו שירותי תפעול מהבנקים. מסקנות ועדת בכר והחקיקה אשר חייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל שבניהולם לוותה בהחלטה שנוחה וטובה הייתה לשני הצדדים- המוכר (הבנק) והקונה (בית ההשקעות). הקונה את קופות הגמל מהבנק רוכש שירותי תפעול מהבנק על מנת להמשיך ולהישען על מערכות מחשוב, ידע וניסיון שיש בבנק בתחום ניהול קופות גמל, כאשר הגוף הרוכש מציע אלמנטים אחרים בניהול קופות גמל- ניהול כספי החוסכים- השקעות ושיווק, מכירות והפצה.
על מנת להתמודד עם עוצמת הבנקים והחשש שאלו ינצלו את כוחם במתן שירותי תפעול לחברות החדשות לניהול קופות גמל הוגבל שיעור עמלת התפעול שמותר לבנק לגבות ולקבל מחברה לניהול קופות גמל בשיעור של 0.1% מהיקף הכספים המנוהל על גבי מערכות התפעול.
ואומנם כל מכירה של קופות גמל מהבנקים לחברת ביטוח או בית השקעות, לצד הסכם המכירה לווה בהסכם לרכישת שירותי תפעול על ידי הגוף הקונה תוך התחייבות לשלם דמי תפעול שנתיים בשיעור 0.1% מהיקף הנכסים המנוהל על ידי החברה לניהול קופות גמל על גבי המערכת התפעולית. עם סיום תקופת ההסכמים הראשונה החל מתפתח שוק תחרותי בתחום תפעול קופות גמל וגופים מנהלים החלו לנהל מו"מ עם בנקים לגבי רכישת שירותי תפעול.
באותה עת של סיום תקופת הסכם התפעול הראשונה פורסמה הוראה אשר אסרה על חברה לניהול קופות גמל לנהל יותר מקופת גמל אחת מכל סוג. משמע אם חברה לניהול קופות גמל ניהלה קופת גמל לתגמולים אחת אשר תופעלה בבנק אחד וקופת גמל לתגמולים נוספת אשר תופעלה בבנק אחר היא נדרשה למזג בין הקופות כלומר להחליט על בנק אחד בו תנוהל קופת הגמל הממוזגת.
הוראה זו הגדילה את התחרות בשוק התפעול ועמלת התפעול החלה לקטון ומשיעור מקסימלי של 0.1% שהיה המחיר המקובל והרגיל ירד עד לכדי 0.03%-0.025%.
שחיקת עמלת התפעול המהווה פגיעה בהכנסות הבנק המעניק שירותי תפעול התקבלה בקרב הבנקים כי אלו נהנו מהכנסות נוספות, הכנסות אשר נבעו מתפעול קופות הגמל על גבי המערכות שלהם. קופת גמל אשר תופעלה בבנק גם ביצעה את מרבית פעילות ניירות הערך שלה באותו בנק ופועל יוצא הניבה הכנסות נוספות לבנק- הכנסות מפעילות בניירות ערך.
העובדה שעמלות ניירות ערך משולמות על חשבון החוסכים בקופת הגמל ואילו את עמלת התפעול משלמת החברה המנהלת יוצרת לכאורה פוטנציאל לניגוד עניינים. החברה המנהלת את קופת הגמל יכולה לנהל מו"מ עיקש עם הבנק לגבי עמלת התפעול כי אותה היא משלמת ובמקביל לצ'פר את הבנק בפעילות בניירות ערך אשר עלותם מושתת על החוסכים.
פוטנציאל זה לניגוד עניינים טופל לאורך השנים על ידי משרד האוצר אשר הטיל אחריות גדולה על הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני. אלו נדרשו לקיים מכרז מידי שלוש שנים בין ארבעה חברי בורסה לפחות על מנת להשיג את התנאים הטובים ביותר לטובת החוסכים ולפעול באמצעות חבר הבורסה אשר העניק את התנאים המיטיבים.
בסוף שנת 2016 חתם שר האוצר על תקנות אשר מהוות מהלך נוסף בקרב שמנהל המשרד מול כל פוטנציאל לניגוד עניינים. חברה לניהול קופות גמל הוגבלה בשיעור הפעילות שמותר לה לבצע באמצעות חבר בורסה- בנק אשר מעניק לו שירותי תפעול. גוף מוסדי רשאי לשלם עמלות ברוקראז' בשיעור שלא יעלה על 20% מכלל עלות פעילות הברוקראז' שהוא משלם, לבנק ממנו הוא רוכש שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולו. שחיקת ההכנסות מתפעול קופות גמל הקטין את הכדאיות הכלכלית של הבנקים למכור שירותי תפעול, הקטנת היכולת שלהם לזכות בהכנסות מניירות ערך עלולה להעצים את המגמה שהחלה להתפתח בשוק. יציאת הבנקים מתפעול קופות גמל.
בשנים האחרונות כבר יצאו משוק התפעול בנק דיסקונט ובנק יהב. המשך יציאת הבנקים תעצים את כוחם של אלו אשר יישארו בשוק והמגמה של הירידה בעמלת התפעול תיעצר ואולי אף תשנה את כיוונה.
ריבוי רגולציה, ההכרח להמשיך ולתחזק ולפתח מערכות מחשוב משמעותיות מחייב הקצאת משאבים רבים דבר שכמעט ולא אפשרי לגופים המוסדיים בשוק, וודאי לא לבתי ההשקעות אשר לפחות הגדולים שבהם מצויים על המדף, ממתינים לרוכשים שיגיעו או שיקבלו אישור מהרגולטור.
זו רק שאלה של זמן עד שבנקים נוספים יעזבו את התחום דבר אשר יחזק את כוחם של אלו שיישארו בשוק ועליית מחירים גם תגדיל את האטרקטיביות לגופים חוץ בנקאיים להיכנס לשוק. אולי גופים אשר תחום מומחיותם הוא פיתוח והקמה של מערכות מחשוב.
פורסם ב"פוליסה"